• "את מכשפה"

    הוא: "את מכשפה, את יודעת מה אני חושב עליך. לקחת את אחי התמים, הפכת אותו למפלצת, והפנית אותו נגדי". השקעתי בעסק כדי לבנות לאחי חיים טובים, ונאלצתי להתפנות משם בגללך, ומשם הידרדרו חיי".

    היא: "זו היתה מלחמת הישרדות שלי, לא היה לי כלום. עכשיו יש לי. מי שחזק מצליח. היתה לי סבלנות והתמדה והצלחתי".

    דו-השיח הזה התנהל אצלי בקליניקה בדמיונו של יעקב בהדרכתי הצמודה, ליד מדורה דמיונית שטבעה דממה ניצחית ואהבה אין סופית בתהליך “המסע” הרגשי.

    תהליך "המסע" שעוצב ע"י ברנדון בייס, מאפשר לרוקן את המטען הרגשי שנוצר עקב ארוע מסויים, שבעת הארוע לא ניתן היה לתת לו ביטוי, ובשל כך נוצרו חסימות פיזיות, רגשיות וגופניות. בתהליך הזה מתאפשרת גישה לאותם זכרונות וניתנת אפשרות לבטא את המטען הרגשי החסום בתאי הגוף.

    יעקב, גבר בסוף שנות ה-50 ישב אצלי בכאב גדול, בגוף בעל עודף משקל ומלא מחלות. עייף מן החיים, חי עם תרופות נוגדות דיכאון.

    סיפורו של יעקב יכול היה להיות סיפורו של כל אחד. סיפור משפחתי בעל מטען רגשי רב וכבד.
    יעקב הטיל את האשמה על גיסתו, הרגיש שהיא אשמה בכאב הפרטי שלו, בהריסת המשפחה ופרוד בין האחים, והפוגע מכל: סילוקו מהעסק.

    במהלך תהליך "המסע" (תהליך שעורך כשעתיים) יעקב הצליח להתחבר לעוצמה הפנימית שלו: "אני טוב כפי שאני" וליצור את האמונות החדשות והתומכות:
    · אני מצליח בכל מה שאני עושה
    · אני יהלום
    · יש לי כל מה שאני רוצה וצריך
    · אני אוהב את המשפחה שלי
    · אני פתוח ומקבל.

    בהמשך (וזה הדובדבן שבקצפת בכל התהליך!) הצליח לסלוח לגיסתו.
    תהליך שכזה קורה כאשר מטפלים ברגשות שהצטברו בעקבות ארוע או ארועים ולא היה להם ביטוי באותו זמן, מסיבות שונות, וכך ממוססים את החסימה הרגשית – דבר המאפשר ראיית הצד השני, הבנתו, הרגשת חמלה כלפיו במקרה של יעקב – הצד של גיסתו.

    יעקב הבין את נקודת המבט שלה, הוא לא הסכים עם מעשיהָ (ולא חייבים להסכים!) של גיסתו ובכל זאת ההבנה והחמלה אפשרו עבורו את הסליחה והמחילה.

    יעקב יצא מהפגישה כשכולו רגוע עם ניצוץ של שימחה פנימית, בתהליך קצר חזרה אליו האופטימיות והאמונה שמעכשיו הכול הולך ומשתפר.

    כשהסליחה והמחילה ממלאת את הלב מתפוגגים רגשות טינה וכעס.


     

     

  • נוזלים באזניים, ירידה בשמיעה, נזלת כרונית ונחירות (20/06/2009)

    הנושא שבכותרת מעסיק הורים רבים, כי ילדיהם סובלים מתופעות אלו.

    פנתה אלי אם ל-4 ילדים קטנטנים, שבנה בן הכמעט השנה וחצי סובל מירידה ניכרת בשמיעה עקב נוזלים באזניים, נזלת כרונית ונחירות. גם לאחר טיפול בדיקור סיני אין הטבה. יותר מכך, יש ירידה נוספת בשמיעה. הפניה נעשתה מכיוון שהיא יודעת שאני מטפלת גם בנרות הופי, שעוזרים במקרה של התופעות שהיא ציינה. ביושר עניתי לך שאני טרם עשיתי טיפול כזה לילד כה צעיר (מותר מגיל שנה).

     

    המלצת הרופא, איך לא, ניתוח כפתורים.

     

    שאלתי הראשונה היתה: האם הילד אוכל במבה? התשובה היתה, כן, קצת, אבל כל דבר הוא אוכל קצת. מה הילד אוכל בעיקר? והתשובה היתה הילד מאד אוהב את הבקבוק עם המטרנה, אוכל מעט מאד מזון מוצק, בעיקר גבינה ומעט ירקות חיים: מלפפון ועגבניה.

     

    המשכתי והקשיתי: האם הילד אוהב את הבקבוק או את המטרנה?

     

    למדתי, במסגרת הטיפול באנשים, לשאול הרבה שאלות, כי לפעמים יש צורך לפרק את השאלה לגורמים, כמו במקרה של הבקבוק.

     

    המלצתי היתה להפסיק לשבוע מוצרי חלב ולנסות במקום חלב אורז או דייסת קוואקר על בסיס של מים והמתקה עם פירות יבשים.

     

    "איך אדע אם זה עוזר?" שאלה האם.

     

    "אם תראי שהנזלת פוסקת והילד לא נוחר, תראי שיש הטבה".

     

    עדיין אינני יודעת אם העצות עזרו, אך קיבלתי מהאם את המייל הבא:

     

    "צביה יקרה,
    אני שמחה לבשר לך שבזכות עצתך,  החלפתי את המטרנה בדייסה בהתאם לשיחתנו. איזו הקלה! שלא לדבר על עשרות השקלים שחסכת לנו בחודש...
    אהבתי את התייחסותך, את גישתך ואת האופן שבו ניתחת את הדברים.
    עבורנו, זו היתה ממש הצלת נפשות. על כך, אני רוצה להודות לך.
    אשמח לעדכן אותך בהמשך ולשמוע ממך עוד עצות.


    שבת שלום"

    מה שאני רוצה להדגיש להורים: התזונה של כולנו, ובמיוחד של ילדינו היא הגורם החשוב ביותר בבריאות שלנו. אם אתם רואים תופעות מסויימות אצל ילדיכם, בדקו את התזונה שלהם. הסירו כל פעם פריט החשוד כגורם המפריע לבריאות, עד שתמצאו את האיזון. פעמים רבות לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם, לכן היעזרו בתזונאי המתמחה בתזונת ילדים, או בנתורופת. מערכת הרפואה הקונבנציונלית ברובה (אני שונאת הכללות) ממליצה על העלמת הסימפטום במקום ללכת למקור כדי לרפא אותו מהשורש.

     

    בריאות טובה לכולכם.

     

    צביה רן

    מטפלת הוליסטית

    מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" עפ"י ברנדון בייס

  • הילדה הכי יפה בגן (04/07/2009)

    ואני לא הייתי הילדה הזאת.

     

    פעמים כה רבות אני שומעת הורים האומרים לילדם: אתה הילד הכי יפה, אתה הילד הכי חכם, אתה הילד הכי אהוב, בקיצור, מלך העולם.

     

    האומנם?

     

    בואי נבדוק עם איזה מסר הילד הזה גדל ומה זה עושה לו ולסביבתו.

     

    יבוא הילד הזה לגן וכל אחד מ-30-40 הילדים החדשים גדלו עם אותו מסר. ופתאום הוא יגלה שלמרות שהוא "הכי" יש עוד הרבה ילדים "הכי". אז מי באמת "הכי הכי"?

     

    יוולדו לו עוד אחים ואחיות, וכל אחד מהם הוא "הכי הכי" בעיני הוריו ואז הוא עלול לחשוד שהוריו "רימו" אותו, פתאום יש לו מתחרים שגם הם הכי יפים והכי חכמים והכי אהובים, איך אפשר לעכל זאת?

     

    והכי קשה, מה קורה לילד חכם וביקורתי שמבין שהוא לא "הכי"? אתם יכולים לתאר לעצמכם את הכאב הזה, כאילו שהעולם חרֳב עליו כשהאשליה מתנפצת. כרגע, בעת הכתיבה אני מרגישה את הצביטה הזאת בלב.

     

    אז בואו נהיה זהירים: נגיד לילדים, אתה חכם, אתה מתוק, אני אוהבת אותך, ונשאיר את ה"הכי" בצד.

     

    צביה רן

    מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" עפ"י ברנדון בייס

BizMakeBiz פותח ע"י